אוקטובר שמח: למרות העלאות הריבית יורוסטוקס 50 קפץ ב-11%
גם המדדים בארה"ב, ישראל ויפן הניבו החודש תשואות נאות. האינפלציה באירופה ממשיכה לטפס ועומדת כעת על קצב של 10.7% ב-12 החודשים הקרובים. ישראל וארה"ב נערכות לתוצאות הבחירות, ובברזיל נבחר נשיא חדש-ישן שינסה לשקם את הכלכלה
בהסטוריה של שוק ההון האמריקאי, אוקטובר נחשב לחודש לא פשוט. זה יותר עניין של "תחושה" ו"זיכרון צרוב" מאשר נתונים בעלי תוקף סטטיסטי. הסיבה לכך היא שכמה מהמפולות הגדולות בהסטוריה של שוק המניות החלו בחודש אוקטובר.
הראשונה והגדולה מכולן היא המפולת של אוקטובר 29'. זו הייתה מפולת אדירה שסיימה עשור של בועת מניות ענקית בוול סטריט, והכניסה את העולם כולו לשפל כלכלי חריף. שפל שבסופו של דבר סייע למפלגה הנאצית להשתלט על גרמניה, ולחולל בהמשך את מלחמת העולם השנייה.
הבאה בתור היא המפולת של 19 באוקטובר 1987, הידועה גם בשם "יום שני השחור". באותו יום צלל מדד דאו ג'ונס ב-22.6% – הנפילה החדה אי פעם. בעקבות אותה נפילה אישרה הרשות לניירות ערך בארה"ב לבורסות של ארה"ב להפעיל מנגנון שקרוי "ניתוק זרם" – הפסקת מסחר קצובה בזמן, במטרה להגביל את טווח הירידה היומי ולאפשר לסוחרים זמן לחשוב ולהתארגן מחדש.
לפי הכלל הנוכחי, ירידה יומית של 7% במדד 500 S&P תגרום להפסקת מסחר של 15 דקות. אם השוק ממשיך ליפול, בירידה של 13% המסחר יופסק ל-15 דקות נוספות. בירידה של 20% המסחר ייעצר לחלוטין ויתחדש רק למחרת. שני התרחישים האחרונים לא קרו מעולם.
באוקטובר של השנים 97' ו-98' שוב נרשמו בוול סטריט נפילות חדות. בשתי הפעמים הסיבות לכך נבעו ממשברי מטבעות חריפים במדינות מתפתחות – בעיקר דרום מזרח אסיה, רוסיה ומדינות בדרום אמריקה. גם באוקטובר 2008 נרשמו בשווקים נפילות חריפות שגרמו בהמשך לקריסה של מוסדות פיננסיים וותיקים ועתירי מוניטין. עם זאת, מרבית הנפילה של 2008 התרחשה דווקא בספטמבר עם קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן בראד'רס.
לכאורה נראה שיש כאן דפוס כלשהו. בפועל, מדובר רק בצירוף מקרים. אוקטובר אינו שונה מחודשים אחרים. מפולות יכולות להתחיל בכל חודש קלנדרי שהוא. המפולת של שנת 2000 למשל החלה במארס.
כך או כך, אוקטובר 2022 דווקא האיר את פניו למשקיעים. מדד S&P500 רשם במהלכו עליה נאה של 8%, וקיזז חלק ניכר מההפסדים של 9 החודשים הראשונים. מדד נאסד"ק הסתפק בעליה חודשית של 4%. פערי התשואה בין המדדים במהלך החודש נבעו בעיקר מפרסום הדוחות הכספיים של כמה חברות טכנולוגיה גדולות. הדו"חות היו בדרך כלל סבירים, אבל המשקיעים לא אהבו את הנמכת התחזיות של החברות לרבעונים הקרובים. חלק מהם גם רואים בכך סימן להאטה כלכלית מתקרבת, שעלולה אף להתעצם בתחילת השנה הבאה.
ירידת הגז הטבעי עשויה למתן את האינפלציה באירופה
גם בורסות אירופה נהנו בחודש האחרון מתנופה יחסית. מדד יורוסטוקס 50 השלים באוקטובר עליה נאה של 10.6%, ומדד דאקס של בורסת פרנקפורט קפץ ב-10.8%. מדד פוטסי הבריטי פיגר מאחור עם עליה של 4.4%. הפיגור של המדד הבריטי נבע כנראה מהטלטלה הפוליטית שגרמה לפיטורי שר האוצר ולאחר מכן גם לראשת הממשלה הטרייה, ליז טראס.
אבל גם שאר אירופה לא חפה מבעיות. בחודש אוקטובר נסקה האינפלציה בגוש מדינות היורו לרמה דו ספרתית: 10.7%. זאת לעומת 9.9% בספטמבר, ו-9.1% באוגוסט.
מחירי האנרגיה ממשיכים להוביל את עליות המחירים ביבשת, עם קפיצה של 42% ב-12 החודשים האחרונים. מחירי המזון, האלכוהול והטבק התייקרו תוך שנה ב-13%. נתוני האינפלציה הגיעו כמה ימים לאחר שהבנק האירופי (ECB) העלה את הריבית ב-0.75% לרמה של 1.5%.
הריבית בגוש היורו החלה לעלות רק ביולי, 4 חודשים אחרי ארה"ב. קצב ההעלאות היה עד כה איטי לעומת ארה"ב. בכירי ה'פד' של ארה"ב נשמעו בחודשים האחרונים נחושים מאוד באשר למלחמה באינפלציה, גם אם הדבר יגרום להאטה כלכלית מסויימת וגידול קל בשיעור האבטלה. כתוצאה מכך הריבית בארה"ב עומדת כעת על 3.25%, כאשר בהמשך השבוע היא אמורה לעלות ב-0.75% נוספים.
פער הריביות בין ארה"ב וגוש היורו – יחד עם ההתבטאויות ה"ניציות" מצד ראשי ה'פד' לגבי העתיד לבוא – סייע לדולר להתחזק מול היורו מרמה של 1.15 דולר ליורו לפני שנה ל-0.99 דולר ליורו היום. התחזקות הדולר סייעה גם למתן מעט את האינפלציה בארה"ב שעמדה בספטמבר על קצב של 8.2%. זו עדיין אינפלציה גבוהה מאוד, אבל בחודשים האחרונים מתקבל הרושם שהיא במגמת בלימה וירידה מתונה. באירופה לעומת זאת המחירים ממשיכים לעלות, והריבית עדיין נמוכה מאוד.
על פי נתונים ראשוניים של סוכנות יורוסטאט כלכלת גוש היורו צמחה ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה. זו צמיחה נמוכה מאוד שמחזקת את התחושה שאירופה הולכת להיכנס למיתון (התכווצות בתוצר) מתישהו במהלך 2023.
ייתכן שיש כעת גם כמה בשורות טובות לתושבי האיחוד האירופי. אחת הסיבות לאינפלציה הגבוהה באירופה הם מחירי הגז הטבעי שנסקו באוגוסט לשיא – 9.5 דולר ליחידת חום בריטית (BTU). זהו מחיר שגבוה בכ-160% לעומת המחירים ששררו בשוק הגז בינואר השנה. המראת מחירי הגז שנבעה בעיקר מהפלישה של רוסיה לאוקראינה, גרמה להתייקרות של מאות אחוזים במחיר החשמל באירופה.
בחודשיים האחרונים מחירי הגז הטבעי התמתנו מאוד וחזרו לרמה של 5-6 דולר ליחידת חום. במידה והם יישארו בטווח הזה, קיים סיכוי שגם מחירי החשמל ביבשת ירשמו ירידה, מה שיקל מאוד על חשבון ההוצאות של משפחה אירופית ממוצעת, כמו גם על חברות התעשייה הגדולות של אירופה.
עם זאת, בתחילת השבוע הודיעה רוסיה של פוטין כי תקפיא את השתתפותה בהסכם יצוא תבואות הדגנים דרך הים השחור. ההסכם, שנחתם ביולי השנה בתיווך טורקיה והאו"ם, איפשר יצוא של חיטה מהנמל באודסה.
בינואר השנה נסחרה חיטה בשוקי הסחורות סביב מחיר של 7.5 דולר לבושל. בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, זינק מחיר החיטה בכמעט 70%. במאי עדיין נסחרה החיטה סביב 12 דולר לבושל. ההסכם מיולי הנמיך את מחירה עד ל-7.5 דולר בספטמבר. ההודעה של רוסיה הקפיצה שוב את המחיר עד ל-9 דולר לבושל.
חיטה הינה חומר גלם בסיסי, ומחירה משפיע גם על מוצרים חקלאיים אחרים כמו תירס ופולי סויה. עליית מחיר החיטה עלולה להתגלגל בהמשך להתייקרויות בשוק המזון.
אוקראינה נחשבת לספקית החיטה הגדולה בעולם. החרם הרוסי המחודש על היצוא הוא צעד גומלין לאחר תקיפת מל"טים בחצי האי קרים. הסכם יצוא החיטה היה עתיד ממילא לפוג בנובמבר. במהלך סוף השבוע פעלו טורקיה והאו"ם בניסיון להציל את ההסכם. רוסיה טענה כי תדון בכך רק לאחר השלמת תחקיר על התקיפה נגדה.
בחירות, בחירות, ושוב בחירות
בשעה ששורות אלה נכתבו, הלכו אזרחי ישראל להצביע בבחירות שנערכות בפעם החמישית בתוך 3 שנים. תוצאות הבחירות עשויות להשפיע בשבועות הקרובים על שוק ההון הישראלי, ובהמשך גם על כלכלת ישראל.
משפט ישן של סוחרים בבורסה אומר ש"בורסות שונאות אי וודאות". המשמעות היא שמשקיעים רוצים לראות ממשלה יציבה, כזו ששומרת על הקופה הציבורית, אבל גם מבצעת השקעות נחוצות בתשתיות, חינוך, בריאות וביטחון. כדי שכל אלו יקרו המשקיעים ירצו לראות ניצחון ברור של אחד הגושים – גוש מפלגות הימין, או גוש מפלגות השמאל. נכון לעכשיו, על פי הסקרים האחרונים, נראה שהתיקו הפוליטי נשמר. אבל סקרים אינם בחירות, ותוצאות האמת עשויות לשנות את המפה הפוליטית הנוכחית. המשקיעים יוכלו להביע את דעתם על תוצאות הבחירות כבר במסחר של יום ד'.
ביום ג' הבא גם ארה"ב תלך לבחירות. אלו יהיו בחירות אמצע הקדנציה, שנערכות באמצע כהונתו של הנשיא. בחירות האמצע קובעות את הרכב בית הנבחרים והסנאט. בבחירות אלו יתחלפו כל חברי בית הנבחרים (435 חברים) ושליש מחברי הסנאט (33 או 34 מתוך 100). תוצאות הבחירות עשויות לקבוע את מידת האפקטיביות של קבלת ההחלטות של הממשל בראשות הנשיא, ג'ו ביידן, וכולתו להעביר חוקים בבתי הקונגרס.
בחירות נערכו לאחרונה גם במדינה הגדולה בדרום אמריקה – ברזיל. המנצח הוא נשיא ברזיל לשעבר לואיס אינסיו (לולה) דה סילבה, שגבר בסיבוב השני על הנשיא המכהן ז'איר בולסונרו. לולה ייכנס לתפקידו ב-1 בינואר.
לולה, איש איגוד העובדים הוותיק, ירצה לשחזר את סיפור ההצלחה הכלכלי של תקופת כהונתו הראשונה בין 2003 ל-2010. ברזיל נחשבה אז לכוח עולה, רשמה צמיחה כלכלית חזקה, ושיפרה מאוד את מעמדה הבינלאומי. כתוצאה מכך היא אף זכתה לארח שני אירועי ספורט גדולים: מונדיאל 2014, והמשחקים האולימפיים ב-2016.
בעשור האחרון עם זאת הלכה ברזיל לאחור. כלכלתה דעכה, השחיתות השלטונית הרימה שוב ראש, ועשרות מיליונים מתושביה נותרו עמוק מתחת לקו העוני. לולה התחייב בקמפיין שלו להרחיב את רשת הביטחון שמספקת המדינה, להעלות מסים לעשירים, להעלות את שכר המינימום, להוריד את האינפלציה ולהוביל מיזמי תשתית נרחבים שיספקו דיור, מזון ומקומות עבודה. עכשיו רק נשאר לו לקיים את הבטחותיו, דבר שכלכלנים רבים מטילים בו ספק.
| המדד / תאריך | 01.01.22
תחילת השנה |
01.10.22
חודש שעבר |
01.11.22
היום |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | אחוזים | אחוזים | |
| תל אביב 125 | 2,056 | 1,883 | 1,958 | 4.0% | -4.8% |
| תל אביב 90 | 2,329 | 2,068 | 2,058 | -0.5% | -11.6% |
| תל אביב 35 | 1,978 | 1,837 | 1,943 | 5.8% | -1.8% |
| תל בונד 20 | 399.1 | 363.4 | 361.1 | -0.6% | -9.5% |
| נאסד"ק | 15,644 | 10,575 | 10,988 | 3.9% | -29.8% |
| S&P500 | 4,766 | 3,585 | 3,871 | 8.0% | -18.8% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 7,384 | 6,893 | 7,194 | 4.4% | -2.6% |
| דאקס (גרמניה) | 15,884 | 12,114 | 13,420 | 10.8% | -15.5% |
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,298 | 3,318 | 3,671 | 10.6% | -14.6% |
| ניקיי 225 (יפן) | 28,791 | 25,937 | 27,578 | 6.3% | -4.2% |
| בווספה (ברזיל) | 104,822 | 110,036 | 116,037 | 5.5% | 10.7% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 1,857 | 3,180 | 4,070 | 28.0% | 119.2% |
| שנגחאי (סין) | 3,640 | 3,024 | 2,969 | -1.8% | -18.4% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 23,397 | 17,222 | 15,455 | -10.3% | -33.9% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט | 75.4 | 79.7 | 87.6 | 9.9% | 16.2% |
| זהב | 1,830 | 1,668 | 1,656 | -0.7% | -9.5% |
| ביטקוין | 46,500 | 19,300 | 20,500 | 6.2% | -55.9% |
| תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | |||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 1.51% | 3.80% | 3.93% |
*הנתונים נכונים ליום ג', 1 בנובמבר, בשעה 14:00
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
