מדד נאסד"ק עדיין גבוה ב-26% מרמתו בתחילת השנה

חודש ספטמבר שהסתיים אתמול (שבת) התאפיין במגמה של ירידה בשוקי המניות והאג"ח. עם זאת, המגמה העולמית לא הייתה אחידה.

בארה"ב נרשמו ירידות – נאסד"ק ירד בספטמבר ב-5.8% ו-S&P500 איבד 5%. באירופה הירידות היו מתונות יותר.  מדד יורוסטוקס 50 הפאן אירופי איבד במהלך החודש 2.5% מערכו, דאקס הגרמני השיל 2.9%, ומדד בורסת פאריס ירד ב-2.2%. מדד פוטסי 100 הבריטי דווקא טיפס בספטמבר ב-1.9%.

המדדים הישראליים רשמו במהלך ספטמבר עליה קלה. תל אביב 125 עלה ב-0.1%, ותל אביב 90 הוסיף לערכו 0.6%.

הגורמים המרכזיים שמשפיעים בתקופה זו על השווקים בעולם הם בעיקר – הערכות מחודשות באשר לכיוון הריבית, והזינוק המחודש במחירי האנרגיה.

באשר לריבית, נראה ששוררת כעת הכרה בכך שהמדיניות המוניטרית המצמצמת תימשך חודשים רבים, וייתכנו העלאות ריבית נוספות. בארה"ב מדברים כרגע על העלאה אחת אפשרית לפני סוף השנה, מהלך שיציב את הריבית באמריקה על 5.75%. ריבית כזו לא נראתה בארה"ב מאז שנת 2001 אז התחיל יו"ר הפד דאז, אלן גרינספאן, בסדרת הפחתות ריבית בניסיון לסייע לכלכלה המקומית שסבלה מפיצוץ בועת הדוט.קום. ההנחיות האחרונות שניתנו על ידי בכירי ה'פד' לפני כשבוע וחצי מאותתות על אפשרות להפחתת ריבית של עד חצי אחוז במהלך 2024. אבל זה יקרה (אם יקרה) רק אחרי שבפד יהיו משוכנעים שהאינפלציה מתכנסת ליעד של 2% בשנה. עד אז, הריבית תישאר פחות או יותר ברמתה הנוכחית.

הזינוק המחודש במחיר הנפט משפיע גם הוא על השווקים. הנוזל השחור התחיל את הרבעון השלישי במחיר של 71 דולר לחבית וסיים אותו על 91 דולר לחבית – עליה של 28%. העליה של הנפט התרחשה באופן הדרגתי לאורך הרבעון וניזונה בחלקה מהפחתת תפוקת הנפט של שתי יצואניות הנפט הגדולות, רוסיה וערב הסעודית. לביקוש הער לנפט תורמת גם העובדה שכלכלות ארה"ב ואירופה המשיכו לצמוח ברבעון השלישי על אף העלאות הריבית.

שיעור הצמיחה בארה"ב עמד ברבעון השני על קצב שנתי של 2.4% – והוא הגבוה ביותר מזה 5 רבעונים. בגוש היורו שיעור הצמיחה נמוך יותר ועמד ברבעון השני על קצב שנתי של 0.5%. עדיין מדובר בנתון שהפתיע לטובה לאור העובדה שהריבית בגוש הועלתה בתוך שנה בלבד מ-0% ל-4.5%.

הן בארה"ב והן באירופה שוקי העבודה עדיין מראים חוסן רב. בגוש היורו שיעור האבטלה עומד על 6.4% – השיעור הנמוך ביותר מאז הושק המטבע האחיד ב-99'. בארה"ב שוררת תעסוקה מלאה עם שיעורי אבטלה שנמוכים מ- 4% כבר חודשים רבים.

בשבוע האחרון התפרסם מדד המחירים לצרכן בגוש היורו שעלה בספטמבר בקצב שנתי של 4.3%. זהו שפל של כמעט שנתיים ונמוך משמעותית מקצב האינפלציה של אוגוסט שעמד על 5.2%. האינפלציה בצרפת האטה לרמה של 5.6% בשנה. כלכלת בריטניה צמחה ברבעון השני ב-0.2% לעומת הרבעון הראשון.

נתוני הצמיחה והאבטלה מותירים לנגידי הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה מרחב תמרון והם יכולים להמשיך במדיניות הצמצום המוניטרית, שכוללת לצד העלאות הריבית גם מכירה של אג"ח ממשלתיות בהיקפים גדולים. את ההשפעה העיקרית של מהלכים אלה רואים בשוק האג"ח. תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב המשיכה לנסוק בשבוע האחרון ועצרה על 4.57% – הרמה הגבוהה מאז קיץ 2007.

אפקט הבינה המלאכותית הזניק את חברות השבבים

המהלך שביצעו שוקי המניות בספטמבר הקטין מעט את הפערים שנפערו ב-8 החודשים הראשונים בין המדדים האמריקאים לאלו האירופים. בתום 3 הרבעונים הראשונים של 2023 השלים מדד S&P500 עליה של 11.7%. המדדים של גרמניה, צרפת ומדד יורוסטוקס 50 השלימו באותו זמן עליה של 10% – 10.5%.

המדד הבולט של 9 החודשים הראשונים הוא עדיין מדד נאסד"ק, שזינק ב-26.3%. הסיבה העיקרית לזינוק של מניות הטכנולוגיה היא התעוררות של תחום הבינה המלאכותית. בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות קיימות כמה שאמורות ליהנות מתחום ה-AI בטווח הבינוני והרחוק. הנהנות הראשונות מההתפתחויות בתחום הן חברות המספקות שירותי ענן ואלו בכדי לפתח את השירותים הללו מייצרות ביקושים גבוהים לכוח מחשוב גדול, תקשורת מהירה יותר ויכולות מתקדמות של אחסון ואחזור של נתונים.

מכאן נגזר שחברות המפתחות שבבים מתוחכמים שמתאימים למרכזי מחשוב צפויות אף הן ליהנות מצמיחה משמעותית בהכנסות בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית. ב-2022 החולשה שהתפתחה בהשקעות במטבעות קריפטוגראפיים יצרה קיפאון גם בחברות השבבים, אבל נראה שהפוטנציאל ב-AI הביא משקיעים ומשקיעות לחזור למניות חברות השבבים – מה שהביא אותן לשיאים חדשים.

סין עדיין בצמיחה, אך ניצבת בפני אתגרים

סימני השאלה המרכזיים של הכלכלה העולמית מופנים כעת בעיקר לגוש האזורי השלישי בחשיבותו – כלכלות דרום מזרח אסיה בראשות סין ויפן. סין ניצבת בפני אתגר לא פשוט מאחר ושוק הנדל"ן שלה, שהיה אחד הזרזים העיקריים לצמיחה רבת השנים, נמצא בתהליך בלימה. כמה חברות נדל"ן סיניות גדולות נקלעו לקשיים, מה שמעלה תהיות ושאלות גם לגבי חוסנו של המגזר הבנקאי.

בתחילת 2023 החלה סין להקל במדיניות הסגרים הקשוחה שליוותה אותה מאז פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2021. פתיחת המשק הסיני עוררה תקוות שהתנופה המחודשת בכלכלה הסינית תמשוך איתה את שאר העולם.

ברבעון הראשון צמחה כלכלת סין בקצב איטי של 4.5%. ברבעון השני הקצב גבר ל-6.3%. עם זאת, מדובר עדיין בנתונים נמוכים מאחר וההשוואות נעשות מול שנת 2022 שבה הכלכלה הסינית כמעט עמדה במקום בגלל הסגרים. האכזבה מכלכלת סין באה לידי ביטוי במדד האנג סנג של בורסת הונג קונג שאיבד מתחילת השנה 10% מערכו. גם מדד בורסת שנגחאי שעלה בפחות מ-1% רחוק מאוד בביצועיו מאלו שהציגו מדדי בורסות המערב.

ביפן – לשעבר הכלכלה השנייה בגדלה בעולם – המצב נראה טוב יותר. שיעור הצמיחה של כלכלת יפן נע בשנה האחרונה סביב קצב ממוצע של 1.5%. זהו קצב מהיר יחסית עבור יפן שסובלת מהתכווצות אוכלוסייה, כך שהתוצר לנפש צומח בפועל בקצב מהיר יותר.

בניגוד למרבית העולם, ביפן עדיין לא החלו להעלות ריבית, והיא נותרה על מינוס 0.1%. מדיניות הריבית האפסית-שלילית ביפן היא אולי בעלת משך הזמן הארוך בעולם. מאז 1995 שוררת ביפן ריבית שבין 0.5% למינוס 0.1%. הריבית האפסית, לצד התחדשות הצמיחה סייעה לעליה של 22.1% במדד ניקיי היפני מתחילת השנה. ואולם מאידך היא גרמה להיחלשות משמעותית במטבע היפני לעומת מטבעות של מדינות בהן הריבית עלתה. באמצע ינואר נסחר הין היפני סביב רמה של 128 ין לדולר. כיום הוא נושק לרמה של 150 ין לדולר – נפילה של כ-15%. נפילת הין גורעת – במונחים דולריים – אחוזים ניכרים מההשקעה בשוק המניות היפני.

בישראל יתקיימו בשבוע הקרוב ימי מסחר מקוצרים עקב חג הסוכות. המסחר בשבועות הקרובים יתנהל בצל התקדמות המגעים להסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה.