פברואר דרמטי בשווקים: מניות הבנקים הרוסיים צנחו ב-70% מחשש לחדלות פרעון

מבט על הטבלה המצורפת מטה ועל הביצועים של שוקי המניות במהלך פברואר קשה להבחין בדרמה המתחוללת בימים אלו ממש בשווקים. נכון, מדד נאסד"ק ירד אמנם בפברואר ב-3.4%, אבל זו אינה ירידה חריגה כל כך. כן, מדד דאקס של גרמניה איבד 6% מערכו מאז סוף ינואר, וכ-9% מתחילת השנה, אבל הוא עדיין גבוה בכ-4% מהרמה בה ניצב לפני 12 חודשים.

כן, מדד האנג סנג בבורסה של הונג קונג איבד בחודש האחרון 4.6% מערכו, אבל מתחילת השנה הוא ירד רק 2.9%. בהתחשב בחששות הגדולים מפני משבר נדל"ן משמעותי שמתהווה בסין, זו ירידה מינורית בלבד. בנוסף, מדד בורסת שנחאי אפילו עלה במהלך פברואר ב-3%. גם מדד בווספה הברזילי הוסיף בפברואר 1% לערכו, ומדד תל אביב 125 שירד בפברואר ב-1.3% מצוי כעת בדיוק באותו מקום שבו החל את 2022. אז איפה כאן הדרמה? ובכן – היא קיימת. אבל במקומות אחרים.

מי שעקב אתמול, 28 בפברואר, אחר השווקים הפיננסיים, ובמיוחד אחר המתרחש ברוסיה ובשוקי הסחורות יכול היה לחוש אותה היטב.

למי ששכח או לא ממש מכיר, רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח אבל לא מאוד משמעותית בהשפעתה על הכלכלה הגלובלית מלבד כמובן אספקת הגז לאירופה. יש בה 9 אזורי זמן ו-144 מיליון תושבים. חלקה המערבי שייך לאירופה. חלקה המזרחי נחשב לחלק מאסיה. עד שנת 1867 היא כללה גם את אלסקה – המדינה בעלת השטח הגדול ביותר מבין מדינות ארה"ב. אלסקה אגב נקנתה על ידי ארה"ב מהצאר אלכסנדר השני בפרוטות – 7.2 מיליון דולר (110 מיליון דולר של ימינו) – בעסקה שנועדה לכסות חלק מהחובות הגדולים שנותרו לאימפריה הרוסית בעקבות מלחמת קרים.

האם ההיסטוריה הרוסית מבקשת לרמוז לנו משהו גם על הזמן הנוכחי? האם העובדה שרוסיה סיפחה לעצמה בכוח הצבא את חצי האי קרים (ב-2014) וכעת היא פולשת לאוקראינה במטרה להחליף בה את הנשיא ולכפות עליה משטר פרו-רוסי תוביל לבסוף לזעזוע דווקא בתוך הבית שלה? מוקדם מכדי לדעת.

אבל דבר אחד כבר ברור: המהלך הצבאי האחרון של רוסיה עלול להוביל אותה למשבר כלכלי אולי החמור שידעה מאז מלחמת העולם השנייה. כך לפחות אומרים לנו השווקים הפיננסיים, שמהווים בסופו של דבר מעין פסיפס או סיכום של ציפיות המשקיעים לגבי העתיד.

במהלך המסחר אתמול צללו המניות של חברות רוסיות מובילות בשיעורים שהגיעו עד ל-75%. את עיקר האש ספגו מניות הבנקים הרוסיים. הסיבה: במטרה לעצור את התוקפנות הרוסית אותתו מדינות המערב שהן עלולות להפעיל נגדה את "נשק יום הדין" הכלכלי שלהן – ניתוק רוסיה ומוסדות פיננסים רוסיים ממערכת התשלומים הכלל עולמית Swift. מהלך שכזה, שהוא אולי הסנקציה הכלכלית הקיצונית ביותר, עלול לנתק מוסדות פיננסיים ממקור החמצן שלהן: נזילות. בלא יכולת לקבל תשלומים מחו"ל, קיימת סכנה שהבנקים הרוסיים לא יוכלו לעמוד בהחזרי החוב שלהם ויהפכו דה פאקטו לחדלי פירעון.

זו אינה אזהרה חלולה. הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הזהיר אתמול (ב') באופן מפורש כי חברות בנות של סברבנק – אחד משני הבנקים הגדולים ברוסיה – עלולות להגיע לחדלות פירעון בעקבות הסנקציות על המדינה.

החשש הגדול מפני קריסת המערכת הפיננסית של רוסיה הובילה לצלילה של המטבע שלה, הרובל, עד לרמה של 110 רובל לדולר. בכך השלים הרובל נפילה של כ-50% תוך שבועיים. צלילת הרובל עלולה להחריף את האינפלציה ברוסיה, שעמדה בשנה שעברה על 5%.

בניסיון למנוע את קריסת המטבע העלה אתמול הבנק המרכזי של רוסיה את הריבית מ-9.5% ל-20%. הרובל אמנם התאושש מעט במהלך היום אבל שב וקרס לקראת תום המסחר. למותר לציין שריבית של 20% היא לא בדיוק מתכון שיכול להוציא את הכלכלה הרוסית המוכה מהמשבר שלה.

עוד קצת דרמה? בבקשה. רוסיה מלאה בחברות העוסקות בהפקת נפט, גז, מתכות, חומרי גלם וסחורות חקלאיות. אלו חברות שהיו אמורות ליהנות ממחירי האנרגיה הגבוהים, ומהמחירים המאמירים של הסחורות החקלאיות. למרות זאת, מניותיהן של חברות הנפט והגז הרוסיות צללו אתמול בשיעורים שנעו בין 40% ל-60%.

הסיבה העיקרית לצניחה של אתמול, מלבד הסנקציות החריפות שכבר הוטלו, היא הודעתן של מספר חברות אנרגיה אירופיות על תוכנית למשיכת ההשקעות שלהן מפרויקטים משותפים. החברות עשו זאת בעקבות לחץ שהפעילו עליהן מנהיגי המדינות. חברות האנרגיה הרוסיות נמצאות ברובן בשליטה ממשלתית ובידי חלק מהאוליגרכיה הרוסית. אבל חלק לא קטן מהמניות שלהן נמצא בידיים של חברות אנרגיה במערב. חלק מהן כמובן נסחרות בבורסה ומצויות בידי הציבור הרחב. מכירת חבילות מניות גדולות של מניות על ידי חברות אירופיות מובילות, ועוד בתקופת משבר, עלולה ליצור לחץ גדול על מחיר המניות בשוק. המשקיעים נתקפו בחרדה עצומה מפני האפשרות הזו, והקדימו למכור מניות אנרגיה רוסיות במחירי סוף העונה.

רק לשם המחשה – חלק מחברות האנרגיה הרוסיות נסחרות כעת – אחרי הנפילה של אתמול – סביב מכפיל רווח שנמוך מ-3. שווי השוק שלהן מייצג בין 20% ל-50% מהונן העצמי.

גם מחיר הנפט הגיב כמובן למציאות החדשה. במהלך המסחר אתמול זינק הנפט עד לרמה של 100 דולר לחבית, אבל בהמשך נסוג מעט ונסגר על כ-96 דולר. הנפט השלים בכך עליה חודשית של 9% וזינוק של 27% מתחילת השנה. הקפיצה של המחירים מבטיחה כנראה שלחצי האינפלציה על כלכלת העולם יימשכו גם בחודשים הקרובים. למרות זאת, ולמרות הציפיות הגוברות להעלאת ריבית בארה"ב, תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים צללה אתמול לרמה של 1.84%, אחרי שבשבוע שעבר היא נעה סביב 2%.

הביקוש הגובר לאג"ח אמריקאיות נחשב טבעי בתקופות של משבר, שבהן משקיעים מחפשים נכס בטוח להיאחז בו. אבל בתקופה בה במקביל יש צפיות להעלאת ריבית חוסר הוודאות לגבי ההתפתחויות בנכס הכי בטוח בעולם גדל.

ייתכן שהמשקיעים שמתבצרים כרגע באג"ח אמריקאיות (כמו גם בזהב ששוב עלה אתמול מעל לרמה של 1,900 דולר לאונקיה), חוששים שקריסת המערכת הפיננסית הרוסי תתגלגל למשבר כלכלי נרחב יותר, דבר שיגרום בהמשך למיתון ואולי גם למיגור האינפלציה. מצד שני, כבר ראינו בעבר (שנות ה-70') שאינפלציה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מיתון כלכלי (מה שקרוי "סטגפלציה") למשך לא מעט שנים. תרחיש כזה, הוא החשש העיקרי של המערכת הפיננסית, לשמחתנו כרגע נראה שההסתברות לתרחיש הזה נמוכה.

ועם כל זאת, בפתחו של חודש האביב, כדאי אולי בכל זאת לחפש כמה סיבות לאופטימית. נציגי ממשלות רוסיה ואוקראינה נפגשו אתמול לראשונה מאז תחילת הפלישה הרוסית. מותר לקוות שהשיחות יובילו בקרוב לכל הפחות להפסקת אש ועצירת הרג חפים מפשע בשני הצדדים. בהמשך אולי הן יתרמו גם להתאוששות מסוימת בשווקים.