סיכום ינואר: זינוק של 6.5% תוך יומיים מיתן את גל הירידות בבורסת נאסד"ק

חודש ינואר שבר שיאים בקורונה, בחששות מאינפלציה, בצפיות להעלאת ריבית ובמחירי הנפט. אנחנו נכנסים ונכנסות לפברואר עם תקווה גדולה לחזרה הדרגתית למתווה חיים נורמלי לפחות לכמה חודשים, עם אופטימיות שהחזרה לשגרה תיטיב עם הכלכלה לצד דאגה שהלחיצה על הבלמים, צעדי ריסון האינפלציה, תהיה חזקה מידי ותגרור עצירה בצמיחה הכלכלית. ניתן לומר שתנודתיות השווקים תישאר איתנו בהסתברות גבוהה בחודשים הקרובים.

אז מה היה לנו בינואר בבורסות העולם? בעיקר תנודות חדות וחריגות למעלה ולמטה. ארבעה השבועות הראשונים של ינואר 22' התאפיינו במגמה ברורה של ירידה בבורסות העולם, בהובלתה של בורסת נאסד"ק האמריקאית.

נקודת השפל נרשמה ב-24 בינואר, אז הגיע מדד נאסד"ק לרמה של 13,160 נקודות. בנקודה זו היה מדד נאסד"ק נמוך ב-16% מהרמה בה החל את השנה. אבל בשני ימי המסחר האחרונים של ינואר המגמה התהפכה לחלוטין. ביום שישי האחרון זינק מדד נאסד"ק ב-3.1%, ואתמול (יום ב') הוא רשם קפיצה נוספת של 3.4%. הזינוקים המרהיבים של סוף החודש מיתנו את הירידה החודשית של מדד נאסד"ק ל-9% בלבד.

הנפילות של ינואר קיצצו כמחצית מהעליה שרשם מדד נאסד"ק מתחילת 2021. בסך הכל ב-13 החודשים האחרונים השלים מדד נאסד"ק עליה של 10.5%.

מדד S&P500 נע באותו כיוון כמו מדד נאסד"ק אבל התנודות בו היו פחותות בהרבה. בסופו של החודש סיכם המדד ירידה חודשית של 5.3%. לאחר הירידות של ינואר מדד S&P500 עדיין גבוה ב-20% מרמתו בתחילת 2021.

ההיפרדות של שני המדדים האמריקאים המובילים – נאסד"ק ו-S&P500 – והשונות הבולטת בתשואה שלהם ל-13 חודשים מלמדת שהמשקיעים משנים בהדרגה את העדפותיהם. הם זונחים בהדרגה את מניות הטכנולוגיה הלוהטות, וחוזרים להתמקד בחברות הערך המסורתיות.

שינוי הטעמים קשור כנראה להערכות כי הריבית בארה"ב תתחיל לעלות בקרוב. העלאת ריבית עלולה להאט מעט את קצב הצמיחה המרשים של התוצר בארה"ב שעמד בשנה האחרונה על 5.3%. ירידה כזו, יחד עם הדעיכה הצפויה של מגפת הקורונה, עלולה להאט גם את קצבי הצמיחה של חברות הטכנולוגיה הגדולות, שלחלקן המגיפה דווקא הועילה לעסקים.

החזרה לשגרה לאחר דעיכת הגל החמישי של המגיפה עשויה לאושש ענפים שעדיין סובלים מהשלכות המגיפה כמו תיירות, בידור, וחלק מענפי התעשיה. המשקיעים מעריכים כנראה שההשפעות השליליות על ענפים אלו ייעלמו בעתיד הקרוב, והם עושים את ההתאמה הנחוצה בתיקי ההשקעות שלהם.

באירופה נרשמה בינואר מגמה מעורבת. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט אמנם ירד במהלך החודש ב-2.6%, אבל מדד פוטסי הבריטי דווקא עלה ב-1.1%.

גם בבורסה של תל אביב נרשמה מגמה כללית של ירידה מתונה בחודש שעבר. מדד תל אביב 125 שהחל את החודש בעליה נאה, איבד גובה בשבוע האחרון של החודש ובסיכום רשם ירידה חודשית מתונה של 1.3%. מדד תל אביב 125 עדיין גבוה בכמעט 30% מרמתו בתחילת 2021.

תשואות היתר שרשמה הבורסה של תל אביב ב-13 החודשים האחרונים לעומת הבורסות של ארה"ב מוסברות בחלקן בצמיחה הנאה שרשמה הכלכלה הישראלית, ביצוא הטכנולוגי שצומח במהירות, וכן בעובדה שהלחצים האינפלציוניים בישראל היו עד כה רפים למדי.

אבל התמונה הזו עלולה להשתנות בעתיד הלא רחוק. בשבוע האחרון החל במשק גל התייקרויות בענפי האנרגיה והמזון, ולחצי המחירים עלולים להחריף עוד בהמשך השנה.

המקום הראשון שבו יבחינו אזרחי ישראל בשינוי יהיה בתחנות הדלק. מחיר הדלק בישראל זינק אמש לשיא של יותר משבע שנים. הוא יעמוד כעת על 6.71 שקלים לליטר 95 אוקטן. העלייה במחירי הדלק נובעת מהעלייה במחירי הנפט בעולם.

חשוב לציין שנפט היה אחד הנכסים היחידים שסיפק בחודש האחרון תשואה חיובית. מתחילת החודש טיפס  מחיר הנפט ל-88 דולר לחבית והשלים עליה חודשית של כ-17%.

מחירי הדלק בישראל גבוהים כעת משמעותית לעומת רמתם בינואר של השנה שעברה. אז עמד המחיר של ליטר 95 אוקטן על 5.72 שקלים. במאי 2020, שיא משבר הקורונה, עמד מחירו של ליטר בנזין על 4.79 שקלים.

במשרד האנרגיה הסבירו כי מחירי הנפט בעולם עולים כעת בשל חזרה לתפקוד כמעט מלא של משקים רבים. לעומת זאת, פעילות אסדות הפקת הנפט חוזרת בצורה איטית יותר. גורם נוסף שתורם לעליית מחיר הנפט הם המתיחות בגבול רוסיה-אוקראינה והשלכותיה הגיאופוליטיות.

היו גם כמה בורסות שעלו במהלך החודש הראשון של 2022. מדד בווספה בבורסת ברזיל קפץ במהלך ינואר ב-7%, ואילו מדד ביסט-100 של בורסת איסטנבול סיים את החודש עם עליה נאה של 7.9%.

העלייה בבורסות של  ברזיל וטורקיה מתרחשת בשעה שכלכלות המדינות מתמודדות עם קשיים לא פשוטים. ברזיל נפגעה קשות במהלך מגפת הקורונה ושיעורי התץחלואה בה היו גבוהים משמעותית לעומת מדינות OECD. הביקורת הפנימית נגד הנשיא, ז'איר בולסונרו, גוברת ועלולה לחבל בו בבחירות שאמורות להתקיים השנה במדינה. בניגוד למצופה ממדינה מתפתחת, הצמיחה הכלכלית בברזיל נמצאת בנסיגה, והתוצר לנפש אף צנח בה בעשור האחרון.

כלכלת ברזיל נשענת במידה רבה על יצוא של סחורות וחמרי גלם. בעשור האחרון מחירי הסחורות רשמו ירידה חדה ובלמו את הצמיחה המהירה שרשמה ברזיל בעשור הראשון של המילניום. ואולם בשנה האחרונה מחירי הסחורות והנפט נמצאים דווקא בסימן עליה, דבר שעשוי לאושש במעט את כלכלת ברזיל החבוטה.

גם טורקיה סובלת בשנים האחרונות ממשבר כלכלי מתמשך שמתבטא בין השאר באינפלציה גבוהה שהגיעה בשנה האחרונה לכ-40%. במקביל לכך הלירה הטורקית התרסקה מול המטבעות של מדינות המערב. החוליים של טורקיה נובעים בחלקם מהמשבר העולמי בענף התיירות שהוא אחד מענפי הכלכלה החשובים במדינה. המשקיעים הזרים שספגו הפסדים קשים בגלל נפילת הלירה הטורקית נמלטים מהמדינה בעור שיניהם ומסמנים את הדרך גם לאזרחים טורקיים שמושכים את חסכונותיהם, ממירים את כספם לדולרים ומפקידים אותו בבנקים בחו"ל.

אבל הבעיה העיקרית של טורקיה היא הניהול הכושל של כלכלת המדינה שמוביל הנשיא, רג'פ טייפ ארדואן. ארדואן מחליף את נגידי הבנק המרכזי של טורקיה בתדירות גבוהה, ואינו מאפשר להם להילחם באינפלציה באמצעות העלאת ריבית. בדומה לבולסונרו, גם הפופולאריות של ארדואן נמצאת בדעיכה, והקולות שקוראים בתוך טורקיה להחלפתו הולכים ומתרבים.