מדדים מובילים בעולם: מי משאיר אבק למתחרים?

ליאור אוזן, מנהל תיק השקעות אחראיות (Impact) ב-IBI ניהול תיקים

בין שלל המדדים בבורסה בתל אביב מסתתר מדד שנחבא אל הכלים. מעטים מכירים אותו ומעטים יותר משקיעים בו.

אבל, כשבוחנים את ביצועי המדד הנסתר מול מדד ת”א 35 ות”א 125 בשנים האחרונות מגלים שהוא קצת משאיר להם אבק.

המדד הזה השיג את התשואה הטובה ביותר בשנה, בשלוש ובחמש השנים האחרונות.

יודעים מה? גם בטווח של עשר שנים.

זה מדד “מעלה”.

האמת, אנחנו חייבים לומר שהשם שלו לא משהו בכלל.

כששאלנו אנשים על המדד הזה, אחד אמר שהוא כמעט בטוח שזה משהו שקשור ליהדות. אחת אחרת אמרה לנו שזה מעלה בה קונוטציות של דברים טובים, אבל היא לא יודעת בדיוק מה עוד לחשוב.

אוקי, אז יהדות – לא בדיוק.

דברים טובים – זה יותר בכיוון.

מדד מעלה מאפשר להשקיע במניות של חברות לא רק על סמך הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על סמך מידת האחריות שלהן. למשל, אחריות סביבתית וחברתית.

מה זה אומר?

הנה כמה דברים שכדאי לדעת.

הקשר בין תשואה לסביבה, חברה וממשל תאגידי

מה הדבר הכי חשוב בחברה כשבוחנים האם להשקיע בה?

סביר להניח שרוב האנשים יגידו: הרווחיות שלה.

שורת הרווח מספקת לנו את התמצית של הפעילות העסקית של החברה בעבר, היא זו שמנחה אותנו אם להשקיע בה או לדלג לחברה הבאה.

הרעיון בגדול די פשוט. אם אנחנו מאתרים חברה שמרוויחה או כזו שצפויה להרוויח בעתיד, כנראה שמדובר בהשקעה טובה. ואם לא אז כנראה שלא.

אבל, האם באמת הרווח הוא חזות הכל?

הדוחות הכספיים אכן יכולים לתת לנו תמונה די ברורה ומקיפה על המכירות, ההכנסות וההוצאות של החברות אבל יש עוד הרבה דברים חשובים שהדוחות לא מספרים לנו.

למשל, האם עובדי החברה מרגישים מרוצים ומסופקים במקום העבודה?

מה מידת הגיוון של עובדי החברה, מה שיעור הנשים והגברים בחברה?

האם החברה מקיימת ממשל תאגידי תקין?

כיצד פועלת החברה להקטין את השפעתה השלילית על הסביבה?

האם מוסר התשלומים של החברה לספקים תקין והוגן?

במילים אחרות, כיצד החברה הזו באמת מתנהלת ומנוהלת? האם הרווחים ההיסטוריים הם בני-קיימא וצפויים להמשיך לצמוח, או שיש שלדים בארון שכדאי לדעת עליהם?

(ESG (Environmental, social, Governance – סביבה, חברה וממשל תאגידי – הוא תו תקן עולמי המשמש משקיעים בבחינת הצדדים “האיכותיים” של החברה. אלו שלא ניכרים בדוחותיה הכספיים.

שיטת המדידה מורכבת מבחינת 36 קריטריונים תחת שש קבוצות-אב: התנהלות עסקית, ממשל תאגידי, זכויות אדם, שמירה על הסביבה, משאבי אנוש ומעורבות בקהילה. בסופה של בחינה זו אנו מקבלים ציון מספרי שמלמד אותנו כיצד החברה ממוצבת ביחס למבחנים אלו וביחס לחברות דומות אחרות.

בעולם, השקעה על פי קריטריוני ESG נפוצה מאוד ונכון ל-2019 כרבע מסך הנכסים המנוהלים בעולם נבחנים תחת ספקטרום זה.

נכתוב את זה שוב – רבע מהנכסים המנוהלים בצורה מקצועית בעולם, מנוהלים תחת שיטת ESG.

בישראל, איך לומר, אנחנו קצת מאחור. וכאן אנו חוזרים למדד המסתורי שלנו – מדד ת”א מעלה.

“מעלה” הוא המדד היחיד בישראל שמאפשר למשקיעים להיחשף לחברות שפועלות בקירוב תחת קריטריוני ESG. וליתר דיוק, כך כותבים במעלה, “מטרת המדד לאפשר השקעה אתית על פי קריטריונים של אחריות חברתית”.

הטבלה לא משקרת (או – עם תוצאות לא מתווכחים)

בין אם אתם מתחברים לצד האיכותי של הניתוח או לא, תוצאות המדד בשנים האחרונות מדברות בעד עצמן, כמעט בכל חתך זמן.

מדד מעלה מסומן באדום.

שלוש שנים – 2016-2018

חמש שנים – 2014-2018

עשר שנים – 2009-2018

מקור: עיבודי IBI

כל הנתונים – עד סוף 2018.

איך המדד עושה את זה?

כשחושבים על זה, זה דווקא די הגיוני. חברות שמתנהלות בצורה אחראית מקטינות סיכונים ומסתכלות קדימה. חברות שדואגות לעובדיהן, קשובות לצורכיהם ופועלות לטובתם, יקבלו עובדים מרוצים יותר בעלי תפוקה גבוהה יותר מאשר חברות שעושות להם את החיים קשים.

וזה ממשיך הלאה: חברה שדואגת לקהל לקוחותיה, תמכור יותר ותקבל קהל לקוחות נאמן וחוזר. חברה שדואגת לסביבה תחסוך בעלויות ותימנע מסנקציות כלכליות.

הדוגמאות רבות אבל אפשר להבין את המסר. בשורה התחתונה, אלו חברות שמנוהלות בצורה טובה יותר ומוכנות יותר לעתיד המשתנה. יש להן כנראה יכולת טובה יותר להתמודד באופן מוצלח עם קשיים ומשברים פוטנציאליים.

מדד מעלה הוא לא הניסוי האמפירי היחיד שנעשה בתחום.

מאות מחקרים שבוצעו ברחבי העולם בארבעים השנים האחרונות מצאו קשר ישיר וחיובי בין ציוני אחריות חברתית (ESG) גבוהים לביצועי יתר של המניות של אותן חברות.

זה לא רק “להרגיש טוב” זה באמת עושה טוב!

אז איך זה שלא כולם משקיעים במדד?

מדד מעלה הוא דוגמה מצוינת לכך שזה שאתה טוב, זה לא בהכרח אומר שאתה גם בולט ומוביל (מוקדש לכם, האנשים השקטים והפחות מתבלטים).

עולם ההשקעות הוא לרוב עולם של רווחים ואינטרסים. ובמקום שאין רווח אין הרבה עניין. לצערנו, מכיוון שאף גוף בישראל לא מרוויח מההצלחה של המדד בשנים האחרונות, לא היה לאף אחד את האינטרס להשקיע בשיווקו לציבור.
אבל זה לא רק זה.

כי גם בין אלה ששמעו על המדד ובכלל על תחום ההשקעות האחראיות, יש לא מעט ציניות וספקנות לגבי היכולת של החברות להעניק תשואת יתר על פני אלו שמצטיינות רק בנתונים פיננסים חזקים.

כל הסיבות האלה גרמו לכך שלמרות הצלחותיו המוכחות, במדד מעלה הציבור השקיע את הסכום הנמוך ביותר בבורסה – 29 מיליון ש”ח בלבד נכון לסוף 2018. (קרן הסל היחידה בשוק שמאפשרת השקעה במדד היא “קסם מעלה”). במדד תל אביב 135 מושקעים כיום מיליארדים רבים של שקלים.

אז נסכם ונאמר שאפשר רק לקוות שהנתונים האלה הצליחו קצת לסקרן אתכם. ואולי לא מדובר רק ברצף לא סביר של מזל טוב, והשקעות אחראיות אכן עולות בקנה אחד עם תשואות עודפות בטווח הבינוני והארוך על פני השקעות קונבנציונליות.

אוקי, אז מה עושים עם זה?

מעוניינים לאמץ את השיטה ולבנות תיק אימפקט או תיק השקעות אחראי? מדד מעלה יכול להיות אבן בניין בתיק ההשקעות שלכם, אבל, לא כרכיב בלעדי.

בואו נדבר רגע בשפת האלוקציה (בעברית: הקצאת נכסים בתיק ההשקעות). מדד מעלה יכול להיות חלק משמעותי מהרכיב המנייתי השקלי בתיק שלכם. את החשיפה להשקעות אחראיות בעולם אפשר לבנות באמצעות שלל מדדים “אחראיים” בעולם, או בעזרת השקעה ישירה בחברות, אחרי שבדקתם את פעילותן גם בהיבטי ESG. תוכלו למצוא מידע נוסף על איך ניתן לעשות זאת בעמוד באתר שלנו על תיק Impact.

ועוד משהו לסיום – השקעות אחראיות עושות את העולם מקום טוב יותר, או לפחות מכוונות חץ ברור למטרה הזו. לנו כמשקיעים יש כוח לעצב את חברות העתיד ויש לנו את היכולת לבחור בחברות שפועלות בצורה הוגנת, ערכית ואחראית. כלפי החברה וכלפי העולם.

חמש עובדות על מדד מעלה

מדד מעלה נוסד בשנת 2005 על ידי “ארגון מעלה”. ארגון ללא מטרות רווח.

המדד הורכב ביום השקתו מ-20 חברות ציבוריות בבורסה בתל אביב, במשקל שווה.

כיום הוא כולל 31 חברות.

הרכב החברות במדד מתעדכן פעם בשנה.

המדד משתמש ב”דירוג מעלה”, המדרג חברות על בסיס פרמטרים אתיים, בהתאם לדיווחים שלהן.”דירוג מעלה” משקף את הסטנדרטים של אחריות תאגידית בישראל. הוא נועד להעריך את מידת המחויבות וההשפעה החברתית-סביבתית של חברות וארגונים ומאפשר מדידה שנתית שלהם, מיפוי פערים והגדרת יעדים לשיפור ביחס לנורמות והסטנדרטים בישראל.

הערה ממש חשובה! הכתבה הזו לא מתיימרת לייעץ לכם כיצד לנהל את הכסף והחסכונות שלכם ואינה בגדר ייעוץ השקעות. אנא תנו לכסף שלכם את הכבוד הראוי לו והתייעצו עם משווק/ת מוסמכים.