מה דוחף את השווקים בחו"ל כלפי מעלה?
מה מספרים דו"חות הרבעון על כלכלת ארה"ב ומה משפיע על העליות בשווקים? מה השווקים מעדיפים, את ביידן או את טראמפ ומה צפוי לנו לקראת הבחירות לנשיאות ומילה על אירופה.
עונת הדו”חות הגיעה: העיקר בשוק ההון הוא להפתיע לטובה.
אנחנו נמצאים שבוע וחצי בתוך עונת הדוחות של הרבעון השני של חברות ה- S&P500. מעניין לראות כיצד המציאות הכלכלית משתקפת בדוחות החברות.
הצפי הוא שנראה רבעון היסטורי, הגרוע ביותר מאז המשבר של 2008. התחזיות מדברות על ירידה של 42% ברווחי החברות ו- 10% בהכנסות, כאשר ב- 2008 עמדנו על 69% ירידה ברווח.
בשבוע וחצי הראשונים של פרסומי החברות, ראינו דווקא הפתעות לטובה בשורת הרווח ובהכנסות החברות. אבל את האופטימיות הזו צריך לשים בהקשר המתאים – התחזיות היו דרקוניות ונראה שהן הונמכו בצורה מאוד דרסטית מלכתחילה. הגם שיש הפתעה לטובה אנחנו עדיין נמצאים ברבעון עגום למדי.
הנפגעים המרכזיים הם סקטור התיירות וסקטור האנרגיה לאור השבתת הטיסות, פגיעה בתפקוד המפעלים, ותעבורה נמוכה של רכבים. אחריו נפגעו גם סקטור הצריכה, התעשייה והפיננסים.
הצפי הוא שבהסתכלות שנתית, בשנת 2020 אנחנו נראה ירידה של כ- 20% ברווחים של חברות ה- S&P500 וירידה של כ- 5% בהכנסות. נקודת האור היא הצפייה, שב- 2021 נראה התאוששות משמעותית, עם צפי לצמיחה בשיעור של 28% ברווחים.
השווקים בעליות
במקביל, אנחנו רואים שהשווקים נדחפים למעלה, וזאת מכמה סיבות מרכזיות:
1. ריביות: אחת ההשפעות המרכזיות לעליות בשווקים היא ההבנה שהריביות בארה”ב וגם בעולם ימשיכו להיות אפסיות ואף שליליות לאורך זמן ארוך. כפועל יוצא מכן, כיום, אין אלטרנטיבה לנכסי סיכון בעולם האג”ח הסולידי ובעולם הריביות חסרות הסיכון. הדבר גורם למשקיעים להסיט את ההשקעות למניות ולאג”ח קונצרני.
2. תוכניות הבנק המרכזי: בניגוד למשברים קודמים, כמו במשבר של 2008, בו השווקים נתקלו בפעולה המהוססת לחילוץ Lehman Brothers שהביאה לירידות משמעותיות, במשבר הנוכחי הבנק המרכזי והרשויות פעלו באופן מהיר ואגרסיבי. הנתונים מראים שכרגע, הפעולה הזו הצליחה לייצב את השווקים ויצרה התאוששות אפקטיבית ומאוד מהירה.
מדובר בסכומים חסרי תקדים. תוך רבעון מפרוץ המשבר, יצאו לפועל תוכניות בסכומי עתק, שהכפילו את מאזן הבנק המרכזי ללמעלה מ 7 טריליון דולר, שהופנו לכל הכיוונים: התוכנית לשוק האג”ח הקונצרני, לשוק הראשוני והמשני ובכלל זה באמצעות הלוואות גישור שיאפשרו לחברות לעבור את השנים הקרובות, תוכניות חילוץ לעסקים והזרמת כספים ישירות למובטלים.
התוכניות האלה עומדות במוקד של דיונים רבים בין הרפובליקאים והדמוקרטים סביב השאלה למי לתת את הכסף. המתנגדים טוענים שחלק מכספי התמיכה מייצרים מצב בו המובטלים מגיעים לרמות שכר גבוהות יותר ממה שהם היו בהן, וזה מעודד אותם דווקא שלא לחזור לשוק העבודה. יש כאן לא מעט פוליטיקה, אבל על רקע זה יש גם המשך של הזרמות כספים, עם כטריליון דולר תקצוב רק לנושא הזה, נכון לעכשיו. נראה שהמהלכים השיגו את המטרה של חזרה מאוד מהירה של פעילות הצריכה העומדת על 94% מהמצב שלפני הקורונה, כי הצרכן האמריקאי ממשיך לצרוך ומוציא את הכספים.
3. סקטור הטכנולוגיה: ההתאוששות במדדי המניות האמריקאים היא בסופו של דבר התאוששות של חמשת המניות הגדולות ב-S&P500 : גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמאזון ופייסבוק. חמש החברות האלה מהוות כיום כ- 22% מהמדד והתשואה שלהן מתחילת השנה עומדת על 35%. אם נעשה את השכלול, נבין ששאר 495 החברות במדד נמצאות בירידות שליליות משמעותיות. המנוע של המדד הוא סקטור הטכנולוגיה ואנחנו רואים את זה בכל השווקים.
רפובליקאים או דמוקרטים, מה המניות אוהבות?
לבחירות לנשיאות ארה”ב בחודש נובמבר הקרוב, צפויות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה. הסקרים מנבאים שביידן ינצח את טראמפ במרוץ לנשיאות, בהסתברות גבוהה של 62%. בנוסף, הצפי הוא שהדמוקרטים ינצחו בשתי החזיתות ויהיו ברוב הן בסנאט והן בבית הנבחרים.
איך זה משפיע על הכלכלה? טראמפ נתפס כמי שמקשה על מניות הטכנולוגיה. הוא לא אוהד גדול של פייסבוק, טוויטר וחברות הטכנולוגיה, לאחר שהוא סימן אותן כאויב. לעומת זאת, הדמוקרטים וביידן נחשבים כטובים פחות לשוק המניות בכללותו על אף שהתוכנית שהם מציגים מגוונת:
הדמוקרטים תומכים בתוכניות חילוץ אגרסיביות, עם 3.5 טריליון דולר נוספים על השולחן, מחד הזרמת הון חשובה למשק במשבר ומאידך השפעה שלילית על הגרעון. בכוונתם לעלות משמעותית את התקציבים המופנים לסקטור הבריאות, סביב תוכניות המדיקר והמדיקאייד, שהן בבסיס המדיניות של המפלגה ממי קלינטון. ביידן מדבר על העלאות מיסים לחברות לרמות שיביאו את המס האפקטיבי לרמות של כ- 33%. טראמפ הוריד את המס לרמה של 26% דבר שיצר תחרות עם שאר מדינות העולם ונתן דחיפה לחברות לחזור לארה”ב. המשמעות של שינוי כזה ברמות המיסוי היא ירידה ישירה של כ- 20% ברווחי החברות.
ובנתיים הייפ באירופה
בתקופה הזו ישנה חזרה להטיית השקעות לאירופה שנובעת מהפערים בהערכות השווי,. וביצועי החברות בכל אחד מהאזורים. אם נשווה את הביצועים של שוק המניות האמריקאי והאירופאי, הרי שעד לפני 4-5 שנים, היה מתאם בין השווקים. מאז, השוק האמריקאי “השאיר לאירופאים עשן” והפער בין ביצועי הכלכלות הוא הגבוה ביותר שהיה מזה שנים. זה נבע מכמה סיבות:
הפריון הנמוך באירופה ומהמבנה הכלכלי “הזקן” והבעייתי ביחס לפריון הגבוה בארה”ב.
החששות ביחס לשאלה האם האיחוד האירופאי יצליח לשרוד את הפערים בין המדינות ומשברים כלכליים. אנגליה מחוץ לאיחוד, בצרפת ישנה הקצנה ועלייה של אנטי גלובליזציה בשאר המדינות. החשש היה שבמשבר כלכלי האיחוד עלול ל להתפורר. ההחלטה הגורפת של כל המדינות ליישום תוכנית כלכלית של 750 מיליון יורו, בשבוע שעבר, הרגיעה מאוד את המשקיעים, והיא פותחת צוהר להעלאת ההקצאה בתיקי ההשקעות גם למניות האירופיות. זאת לצד הפער המשמעותי בטיפול בקורונה בין האירופאים לשאר העולם יצרו מציאות בה הפגיעה בכלכלת אירופה נמוכה מזו שבארה”ב ובמדינות אחרות.
בעיה נוספת של משקיעים במניות בשוק האירופאי, היא שאין מספיק משקל לחברות טכנולוגיה במדדים האירופים כפי שקיים במדדים בארה”ב, באסיה ובסין, בהן חברות הטכנולוגיה עומדות על כרבע מהמדדים. אירופה ממשיכה להתמקד בתעשייה, ובפיננסים, סקטורים שההתאוששות שלהם ממשבר הקורונה עלולה להיות איטית ומהוססת יותר.
