לא רק כדורגל: 11 עובדות מעניינות על קטאר

הרבה "בפעם הראשונה" יקרה במונדיאל הקרוב. פעם ראשונה שהמונדיאל נערך במדינה ערבית-מוסלמית. פעם ראשונה שהוא נערך בחורף, באמצע עונת הכדורגל. פעם ראשונה שהוא נערך במדינה שמעולם לא השתתפה קודם במונדיאל (אם לא מחשיבים את שני המונדיאלים הראשונים).

בזמן שהעולם יצא לאתנחתא ספורטיבית של 29 יום – זה זמן טוב להכיר מקרוב את המארחת שלו: נסיכות קטאר. מדינה שמשלבת ישן עם חדש, עולם עתיק ומסורתי עם קידמה וחדשנות, חולות מדבר בתוליים עם גורדי שחקים מפוארים. וכן, גם כזו שמעוררת לא מעט ביקורת במערב על הפרת זכויות אדם ופגיעה בזכויות עובדים זרים.

11 דברים שכדאי לדעת על המארחת של מונדיאל 2022:

180 מיליארד דולר

זהו התוצר המקומי הגולמי של קטאר (GDP). רובו הגדול מגיע מהפקת נפט וגז טבעי. לשם השוואה: התוצר המקומי של עיראק, מדינה שכנה שגם לה מרבצי אנרגיה רבים, עומד על 207 מיליארד דולר. אבל בעירק חיים 41 מיליון איש – פי 16 ממספר התושבים בקטאר ופי 130 ממספר האזרחים בקטאר. שטחה של עיראק גדול פי 40 משטחה של קטאר.

עושרה של קטאר מבוסס ברובו הגדול על הפקת נפט וגז טבעי. נפט התגלה לראשונה בקטאר בשנת 1939, כשהמדינה הייתה עדיין בשליטת בריטניה. בריטניה סייעה רבות בגילוי ופיתוח שדות הנפט והגז בקטאר, עד שהמדינה הפכה לעצמאית ב-1971.

קטאר היא מפיקת הגז הטבעי החמישית בגדלה בעולם, עם תפוקה שנתית של 177 מיליארד מ"ק. מקום אחד מעליה נמצאת סין (210 מיליארד מ"ק) ומתחתיה נמצאת קנדה (172 מיליארד מ"ק). שטחה של קטאר נכנס בשטח של קנדה 900 פעמים.

קטאר מרוחקת משוקי היעד לגז הטבעי ובמיוחד מאירופה. מסיבה זו היא השקיעה הון עתק במתקני הנזלה לגז, מה שהפך אותה ליצואנית הגז המונזל (LNG) הגדולה בעולם.   חלקה בשוק ה-LNG העולמי נאמד ב-21%.

תחום ה-LNG קיבל בשנה האחרונה תנופה גדולה בגלל הסנקציות החריפות על רוסיה שפלשה לאוקראינה. הגז הרוסי מוזרם לאירופה ואסיה בעיקר בצינורות. הגידול בתפוקת ה-LNG של קטאר בשנה האחרונה נועד בעיקר לצורך אספקתו ללקוחות בסין, הודו ויפן.

העימות בין רוסיה לאוקראינה גרם בשנה האחרונה גם לקפיצה במחירי הגז הטבעי מ-3.5 דולר ליחידת חום בריטית (BTU) עד לרמה של 9.5 דולר ליחידה. באחרונה נסחר הגז סביב 6-7 דולר ליחידת חום. עליית המחיר סייעה כמובן לכלכלה של קטאר.

3 מיליון

זהו מספר התושבים בקטאר. הרוב הגדול הם עובדים זרים ותושבים זמניים שמגיעים לקטאר לצורך עבודה. מספר האזרחים של קטאר עומד על כ-313,000, פחות ממספר תושבי תל אביב. 92% מתושבי קטאר מתגוררים בבירה, דוחא, או בסמוך לה.

העובדים הזרים בקטאר מגיעים ממספר מדינות שכנות. בשנים שלפני המונדיאל מספרם גדל מאוד, בשל הצורך במאות אלפי עובדים להקמת האצטדיונים ופרוייקטי תשתית חדשים שהוקמו לצורך אירוח המשחקים.

הרוב הגדול הם עובדים מהודו שמספרם נאמד בכ-700 אלף איש – כרבע מאוכלוסיית המדינה. עובדים רבים מגיעים גם מבנגלדש (400 אלף), נפאל (400 אלף), מצריים (300 אלף), פיליפינים (240 אלף) ופקיסטן (180 אלף).

בעשור האחרון התרבו העדויות על תנאי ההעסקה הירודים שלהם זוכים העובדים הזרים בקטאר, עד כדי "עבדות מודרנית". תחקיר של העיתון גארדיאן שהתבסס על מקורות במדינות המוצא של העובדים טען כי במהלך ההכנות למונדיאל  נהרגו בקטאר כ-6,500 עובדים זרים. התחקיר מתבסס על התקופה שהחלה ב-2010, אז זכתה קטאר באירוח המשחקים. שלטונות קטאר טוענים שמדובר במספרים מנופחים. לטענתם, בבניית האצטדיונים לבדם נהרגו 37 איש.

575 אלף דולר

זהו ה"תוצר השנתי לאזרח" של נסיכות קטאר. מספר זה שונה משמעותית מהתוצר הרשמי לנפש (GDP Per Capita) שמפרסמים גופים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. זאת משום שהללו מחשבים את התוצר לנפש לפי מספר האנשים שמתגוררים בפועל בקטאר אזרחים (12% מהאוכלוסיה) וזרים (88%).

הפערים בין ההערכות של הגופים הללו גדולים. לפי הערכות הבנק העולמי התוצר לנפש בקטאר יעמוד ב-2022 על 61 אלף דולר. לפי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) התוצר לנפש הוא 83 אלף דולר, ולפי גוף המחקר הכלכלי של האו"ם המספר הוא 51 אלף דולר.

אם נשווה את קטאר לתוצר של מדינות אחרות לפי הערכות הבנק העולמי, נגלה שהתוצר לנפש בה גבוה במעט ממדינות כמו אוסטרליה, הולנד ושוודיה. מדובר במדינות שנמצאות בחלק העליון של קבוצת המדינות המפותחות (OECD).

אבל הפרמטר "תוצר לנפש" מאבד קצת את משמעותו בכל הנוגע לקטאר מאחר וקרוב ל-90% מתושבי קטאר הם תושבים "סוג ב". לאזרחי קטאר לעומת זאת יש זכויות מפליגות. הם זכאים לחינוך חינם מגיל 6 עד 16, שירותי בריאות טובים ובפועל כמעט ולא משלמים מסים.

3.4%

זהו שיעור צמיחת התוצר שחוזה IMF לקטאר לשנת 2022 ולשנה הבאה. חלק ניכר מהצמיחה נובע מעבודות הבניה והתשתית שיועדו למונדיאל, וחלקן יימשכו גם אחריו. בשנת 2024, צפויה צמיחת התוצר של קטאר לרדת ל-1.7%.

עם זאת, בגלל הביקוש הגדל בעולם לגז מונזל, וההתמתחות שצברה קטאר בתחום זה יחד עם האמצעים שיש לה לביצוע השקעות במפעלי הנזלה נוספים, התוצר של המדינה צפוי להמשיך לצמוח בקצב נאה גם בשנים הבאות. IMF צופה כי בשנת 2027 יצמח התוצר הקטארי ב-3.8%.

222 מיליון דולר

זה הסכום ששילם מועדון הכדורגל פאריס סן ז'רמן לברצלונה בקיץ 2017 עבור כוכב הקבוצה הברזילאי, ניימאר. זהו סכום השיא ששולם אי פעם עבור כדורגלן כלשהו. שנה לאחר מכן רכשה פ.ס.ז' ממונאקו את הכוכב הצרפתי, קיליאן אמבפה תמורת 180 מיליון דולר – סכום הרכישה השני בגדלו אי פעם. ב-2021 צירפה פ.ס.ז' לשורותיה את הכוכב הארגנטינאי של ברצלונה, ליונל מסי תמורת 63 מיליון יורו. הסכום הנמוך יחסית לכוכב המתבגר נבע מהקשיים הפיננסיים אליהם נקלעה ברצלונה.

פ.ס.ז' נמצאת בבעלות קרן ההשקעות בספורט הלאומית של קטאר. הבעלים והמנהל הראשי של הקרן הוא אמיר קטאר, תאמים בין חאמד אלת'אני. הרכישה נועדה בעיקר כדי לשפר את יחסי הציבור של קטאר ומנהיגיה בעולם, ונעשתה שנה לאחר זכייתה של קטאר באירוח המשחקים.

הזכייה של קטאר באירוח המונדיאל, שנקבעה בקונגרס פיפ"א בדצמבר 2010, זכתה לביקורת כבר מן הרגע הראשון. קטאר הקדימה בכך את ארה"ב שהתחרתה מולה.

רבים בעולם הכדורגל סברו שלקטאר – מדינה קטנה שמעולם לא העפילה לטורניר בעצמה – אין זכות לארח את מופע הכדורגל הגדול והיוקרתי בתבל. בהמשך הועלו חשדות שהזכייה הקטארית נגועה בשחיתות, ואולי אף כללה תשלומי שוחד לחלק מחברי הועד המנהל של פיפ"א (ארגון הכדורגל העולמי), כדי שיצביעו בעד קטאר כמארחת. חלק מחברי פיפ"א נעצרו  ונחקרו בנושא, אבל נגד קברניטי פיפ"א ובראשם היו"ר, ספ בלאטר, לא נמצאו הוכחות כלשהן.

רכישת פ.ס.ז', יחד עם אירוח אירועי ספורט בולטים נוספים כמו אירוח אליפות העולם באתלטיקה בשנת 2019, נועדו לרכך את הביקורת נגד קטאר ולהראות שהיא מסוגלת לארח אירועי ספורט בינלאומיים ברמה גבוהה. וכמובן, לשפר יחסי הציבור שלה ולסייע לשליטיה לקבל מקום של כבוד באירועים בינלאומיים.

במדינות המערב מכנים פעילות כזאת בשם הלא מחמיא "ספורטוושינג": הלבנת פשעים, שערוריות  ועבירות שונות, באמצעות בעלות על קבוצות ספורט בעלות מוניטין גבוה.

קטאר השקיעה ב-11 השנים שבהן היא שולטת בקטאר בפ.ס.ז' סכום שנאמד בכ-1.5 מיליארד דולר. בכך הפכה הקבוצה הפריסאית לעשירה בעולם, כזו שיכולה להנחית אצלה את כוכבי הכדורגל הגדולים ביותר בעולם. עם זאת, למרות התמיכה הקטארית המאסיבית, פ.ס.ז' עדיין לא זכתה בתואר הקבוצתי בטורניר היוקרתי ביותר, הצ'מפיונס ליג – אליפות העל של הקבוצות האירופיות.

1.2 מיליון

זהו מספר התיירים שקטאר צופה כי יפקדו אותה במהלך החודש שבו מתקיים המונדיאל. זה מספר שיוצר עבורה בעיה קשה.

ענף התיירות הוא השני בחשיבותו בקטאר אחרי ענף האנרגיה. בניסיון לגוון את מקורות ההכנסה שלה המדינה משקיעה הון עתק בקידום התיירות הנכנסת. לשם כך בנתה המדינה שורה של מלונות מפוארים על קו החוף שלה, והקימה אטרקציות רבות עבור תיירים. בעיקר עבור אלו שמגיעים בחורף ממדינות קרות כדי לפוש מעט בחופים החמימים של הנסיכות המדברית. לצורך קידום התיירות ממדינות אירופה רותמת קטאר גם את קבוצת הכדורגל, פ.ס.ז' שבבעלותה.

כ- 2.5 מיליון תיירים פוקדים את קטאר מדי שנה. הללו יכולים להסתפק בכ-40 אלף חדרי המלון שמצויים בנסיכות. אבל עבור אירוע הכדורגל הגדול בעולם הכמות הזו אינה מספיקה. קטאר אמנם בנתה מלונות נוספים לקראת המונדיאל, אבל לא בכמות שמספקת לשבועיים הראשונים שבהם צפויה כמות שיא של תיירים.

אחד הפתרונות של קטאר לבעיה היא הקמת "כפרי אוהדים" שנבנים כמענה זמני לבעיה מחומרי בניה קלים ומהירים. הכפרים הללו שיאכלסו כמה עשרות אלפי אוהדים יפורקו לאחר המונדיאל.

פתרון אחר מגיע ממדינות שכנות כמו איחוד האמירויות ודובאי. מדינות אלו מציעות לאוהדים חדרי מלון וטיסה שיוצאת וחוזרת באותו היום. באופן הזה יינתן פתרון לאלפי אוהדים שחפצים לראות את נבחרתם באירוע השיא של הכדורגל העולמי. פתרון שאינו זול במיוחד וגם אינו "ירוק" במיוחד.

250-300 מיליארד דולר

זוהי על פי הערכות ההשקעה הכוללת שביצעה קטאר לצורך אירוח המונדיאל. מדובר בסכום שיא, שגבוה בסדרי גודל מהשקעות שבוצעו בטורנירי מונדיאל קודמים. כך למשל, העלות של המונדיאל בברזיל (2014) נאמדת ב-12 מיליארד דולר, ועלות המונדיאל שהתקיים ברוסיה  (2018) נאמדת ב-14 מיליארד דולר. בשתי מדינות אלו לא היה כמעט צורך בבניית אצטדיונים חדשים אלא בעיקר בשיפוץ של אצטדיונים קיימים. עלות האולימפיאדה בטוקיו (2021) נאמדה בכ-23 מיליארד דולר.

חלק גדול מההשקעה בקטאר ייועד כמובן לבניית אצטדיונים. עם זאת ההשקעה של קטאר באצטדיונים מהווה ככל הנראה פחות מ-20% מהעלות הכוללת. ההשקעות הגדולות באמת הלכו על תשתיות מקומיות, שלחלקן הגדול יהיה שימוש גם לאחר תום המשחקים. אלו כללו בין השאר השקעות עתק בתחבורה פנימית, בנייה ושיפוץ של שדות תעופה, שדרוג רשת התקשורת המקומית, הקמת מלונות חדשים, ובניית גשר בין קטאר ובחריין.

974

שמו של אחד מהאיצטדיונים במונדיאל. מדובר באיצטדיון מיוחד במינו שבנוי מ-974 מכולות. הוא הוקם על אי מלאכותי ליד הבירה, דוחא, וצפוי להיות מפורק לחלוטין בסיום המשחקים. 974 היא קידומת החיוג הבינלאומית של קטאר. חלק ניכר מהמכולות שמהן מורכב האיצטדיון נשאו בקרבן את החומרים שמהם הוא הוקם. לאחר מכן חלק מהן הוסבו לתאי שירותים, חדרי הלבשה וחדרי כינוס. האיצטדיון מכיל 40 אלף מושבים.

את המונדיאל בקטאר ישרתו 8 איצטדיונים בלבד שהמרחק המירבי ביניהם הוא 70 קילומטר. 7 מהם הוקמו מהיסוד. חלק מהאצטדיונים החדשים יפורקו עם סיום המשחקים כמו איצטדיון 974, וחלק יוקטנו או יוסבו כדי לשמש מטרות צנועות יותר.

עיצוב האיצטדיונים מרהיב עין. חלקם מעוצבים בסגנון שמסמל את המסורת הערבית, וחיי המדבר. כל למשל איצטדיון אל ח'ור בעל קיבולת של 60,000 מושבים עוצב בהשראת האוהל הבדואי המסורתי.

איצטדיון אל ת'ומאמא בדוחא שלו קיבולת של 40,000 מושבים עוצב בהשראת ה”טאקייה”, הכובע המוסלמי המסורתי. כמו אצטדיונים נוספים, גם באל ת’ומאמה יוסרו 20,000 מושבים לאחר הטורניר, ובמקומם ייבנה מלון של 60 חדרים הפונים למגרש.

40 קילומטר

זהו ארכו של הגשר שמחבר בין קטאר ובחריין, אחד הארוכים בעולם שמחבר בין שתי מדינות. ההשקעה בהקמתו מוערכת בכ-5 מיליארד דולר. הגשר אמור היה להיפתח ב-2022 לקראת המונדיאל.

שתי המדינות הכריזו על הקמת הגשר עוד ב-2005. הן ציפו שיוקם תוך 4 שנים בהשקעה של כ-2.5 מיליארד דולר. אולם בנייתו התעכבה מסיבות שונות, בהן המשבר הפיננסי של  2008 וחיכוכים בין המדינות. לאחר זכיית קטאר באירוח המונדיאל, הפרוייקט התרומם מחדש. ואולם בשנת 2015 הוא שוב הופסק בשל המשבר המדיני שאליו נקלעה קטאר.

המשבר החל ביוני 2015 כאשר ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצריים ובחריין החליטו לשתף פעולה ולהשעות את יחסיהן הדיפלומטיים והכלכליים עם קטאר. הסיבה, לטענתן, הייתה תמיכתה של קטאר בארגוני טרור שפעלו בשטחן. הצעד הזה היה מהלומה לא פשוטה עבור קטאר שמנסה למצב את עצמה דווקא כמשכינת שלום בין מדינות. בהקשר זה חשוב לציין שקטאר נחשבת לידידה של השכנה הגדולה מצפון, איראן, ותומכת כלכלית ורעיונית במשטר החמאס בעזה. בהמשך הצטרפו לחרם על קטאר מדינות נוספות כמו ירדן, מאוריטניה, סנגל וג'יבוטי. המשבר הסתיים בשנת 2021 בתיווכן של כוויית וארה"ב.

150 מיליון

זהו מספר הצופים מדי יום בשידורי רשת הטלוויזיה בערבית, אלְ-גַ'זִירַה. תרגום השם אל-ג'זירה הינו "האי" – שם קיצור ל"חצי האי ערב".

אל ג'זירה היא רשת שידור טלוויזיונית לוויינית המשדרת בערבית ואנגלית. היא הוקמה על ידי האמיר חאמד בן ח'ליפה אל ת'אני, שליט קטאר, לאחר שהדיח את אביו מהשלטון במדינה. מבני השידור ממוקמים בדוחא.

הרשת זכתה לפרסום בינלאומי כאשר שידרה קלטות של אוסאמה בן לאדן לאחר פיגועי 11 בספטמבר. לרשת יש מספר ערוצים: חדשות, ספורט, ערוץ חי המשדר ועדות וכנסים, ערוץ דוקומנטרי וערוץ לילדים. בנוסף היא מפעילה מספר אתרי אינטרנט.

אל ג'זירה טוענת שהיא תחנה עצמאית מבחינה פוליטית. היא ניסתה בעבר להתבסס על הכנסות מפרסום אבל גם היום חלק ניכר מתקציבה מגיע ממשפחת השלטון.

הרשת החלה לשדר בשנת 1996. היא הציגה תכנים ביקורתיים בנוגע לממשלות באזור המפרץ הפרסי, יחסי סוריה עם לבנון והרשות השופטת במצרים. שידור הקלטות של בן לאדן ואל-קאעידה נתן לה דחיפה גדולה בדעת הקהל העולמית. בשנת 2011 שימשה אל ג'זירה גורם מדרבן עבור ההמונים שהפגינו נגד השלטון במצרים ותימן. זו אחת הסיבות ליריבות שנוצרה בין שליטי מצריים וקטאר.

2.43 מטר

זהו שיאו האישי של הקופץ לגובה, מועתז עיסא בראשים. בארשים בן ה-31 הוא האתלט הקטארי המפורסם ביותר בעולם וגם המצליח ביותר שיצא מהמדינה הקטנה.

יש לו הישגים רבים. הגדול שבהם הינו זכייה במדליית זהב במשחקים האולימפיים של טוקיו (טוקיו 2020). הוא גם זכה שלוש פעמים ברציפות באליפות העולם (לונדון 2017, דוחא 2019 ויוג'ין 2022). הוא דורג פעם אחת כסגן אלוף העולם (מוסקבה 2013) ופעמיים היה סגן אלוף אולימפי (לונדון 2012, ריו 2016).

השיא האישי של בארשים, 2.43 מטר, הינו הקפיצה לגובה השנייה בטיבה בהיסטוריה. שני סנטימטרים מתחת לשיא העולם של חאבייר סוטומאיור הקובני.

קטאר מנסה לשפר את תדמיתה באמצעות ספורט. ברוב המקרים, בגלל שמדובר במדינה קטנה ומעוטת כשרונות, היא מנסה "ליבא" הצלחה ספורטיבית מבחוץ. כך למשל היא קולטת אתלטים זרים, למשל רצים למרחקים ארוכים מקניה, נותנת להם אזרחות ומימון לתחרויות, והם מייצגים אותה בפני העולם.

קניית כשרונות יכולה לכלול ענפי ספורט רבים. בעבר קלטה קטאר שחקני כדוריד ממדינות יוגוסלביה לשעבר, ובנתה סביבם את הנבחרת הלאומית המקומית שהגיעה להצלחות בינלאומיות. גם נבחרת הכדרוגל הקטארית שתופיע  במונדיאל הקרוב תכלול שמות של מתאזרחים מאירופה ואפריקה.

קניית הצלחות ספורטיביות ממדינות כמו קטאר עוררה בעבר תרעומת רבה, וחייבה פעולות מנע מצד התאחדויות הספורט הבינלאומיות.

כך או כך, על היותו של בארשים כישרון על ותוצר של מערכת הספורט של קטאר איש אינו חולק. בארשים הוא מהספורטאים האהובים בעולם, ובקטאר יש לו מעמד מיוחד.