זמן בחירות: איך המצב הפוליטי בישראל משפיע על הכסף שלנו?
בחירות רביעיות בתוך שנתיים, לצד משבר בריאותי וכלכלי בעולם, איך והאם זה משפיע על הכסף של כולנו ומה צפוי לכלכלה, אם גם הבחירות הקרובות לא יוכרעו?
פוליטיקת בחירות – כמה זה עולה לנו?
התנהלות הממשלה בזמן בחירות, היעדר תקציב ועלויות גבוהות למשק הם רק חלק מההשפעות הכלכליות של בחירות חוזרות, זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים בלבד. אלה עלולות להחריף את המשבר הניהולי, המלווה את המשק הישראלי בשנה האחרונה ופוגע בהתאוששות של המשק. כדי להסביר מהי המשמעות של העדר ממשלה ובעיקר העדר תקציב, אפשר להקביל את זה לעולם הרפואה, כך שזה כמו להגיע עם שבר לחדר מיון, שאין בו רופאות או רופאים, ולכן הצוות יכול לשים רק פלסטר או לתת אקמול נגד כאבים, אבל לא לבנות תשתית שתאפשר שיקום.
נתוני העלות הישירה של הבחירות למשק מורכבים מעלות ניהול הקמפיינים ומעלות יום שבתון למשק. הנתונים רחוקים מלהיות מדויקים, אבל נאמדים במיליארדי שקלים. לצד העלות יש גם את התרומה החיובית, שיוצר הגידול בצריכה של האזרחים שנמצאים ביום שבתון, שהן גבוהות בהשוואה לימים רגילים. כל זאת כמובן, בהנחה שלא תהיינה מגבלות תנועה חריפות.
בניגוד לסבבי הבחירות הקודמים, החשש מכלכלת בחירות חריגה קיים. מענקים שניתנו בעבר, גם אם מטרתם הייתה ייצוב המשק, סביר להניח שמניעיהם פוליטיים ומדובר בעלות שהיא בהחלט מוטת בחירות, עם יעילות כלכלית נמוכה. לצד זה, הניסיונות האחרונים להשפיע על הבחירות, באמצעות תשלומי מענקים של “הרגע האחרון”, נבלמו על ידי גורמים פוליטיים ומשפטיים כאחד.
למעשה מדובר בתקופה בה ניתנים לאזרחים תשלומי מענקים שתפקידם “לקנות קצת שקט” בזירה הציבורית-פוליטית, אך חשוב להדגיש, מדובר בשקט זמני בלבד. במצב מלאכותי, בו מוענק סיוע רחב היקף, שמטרתו למנוע קריסה כלכלית, מצב העסקים ומשקי הבית אינו ידוע.
תמונת מצב ברורה יותר ניתן לראות בשוק העבודה. על אף השפעתו הישירה של המשבר הכלכלי על שוק העבודה, הוא הותאם למציאות החדשה, באמצעות צעדים של התייעלות עסקית ומעבר לעבודה מהבית. בראייה עתידית, הדברים הללו עשויים להביא להפחתת מקומות עבודה, דבר שייצור סביבה כלכלית מאתגרת בעוד מספר חודשים.
האם מערכת הבחירות הרביעית באמת משפיעה על הכסף שלנו?
שלוש מערכות הבחירות, שפקדו את ישראל בשנתיים החולפות, לא הותירו חותם משמעותי על השווקים, בעיקר בשל הבחירה של המועמדים והתקשורת, לא לשים את האג’נדה הכלכלית על סדר היום. התחזית היא, שגם אם תשתנה זהות המפלגה, שתעמוד בראשות הממשלה, אין די בכך לשנות את התפיסה הכלכלית. נראה כי ציפייה לשינוי משמעותי במדיניות הכלכלית אינה סבירה, שכן עיקרו של השיח הציבורי-פוליטי, בימים אלו, עוסק בזהות המפלגה העומדת ברשות הממשלה ועתידה הפוליטי של מדינת ישראל.
בעוד שבארצות הברית, “מצע כלכלי” הוא שחקן מפתח בפוליטיקה האמריקאית, בישראל ניתן לראות מצעים, שעיקרם ביטחוניים והמפלגות, שחורטות על דגלן שינוי כלכלי, מהוות אחוז זניח בפוליטיקה הישראלית.
לאורך העשור האחרון מלבד רפורמת הסלולר, שהוביל השר כחלון והשפיעה רבות על שוק התקשורת, לא התבצעו שינויים משמעותיים בתחום הכלכלי, על אף ניסיונות שונים להוריד את מחירי הנדל”ן למגורים. כמו כן, השפעת המחאות הציבוריות על יוקר המחייה התמתנו בשנים האחרונות. מכאן, שתנודות כלכליות שעשויות להשפיע באופן ישיר על האזרח, מקורן בעיקר במגזר העסקי ופחות מגורמים פוליטיים וציבוריים כאחד. המסקנה המתבקשת היא שבהיבט הכלכלי אין הבדל משמעותי בין מערכות הבחירות הקודמות לזו הנוכחית, הנערכת במהלך משבר הקורונה, שכן השוק מעניק משקל נמוך מאוד להשפעת מערכת הבחירות על הכלכלה.
לעומת זאת, היעדר פתרון פוליטי-תקציבי לאחר הבחירות הקרובות, עשוי לפגוע בדרוגה של ישראל בסוכנויות הדירוג המובילות כבר בטווח המיידי. בטווח הארוך תגובת השוק לתנודות פוליטיות עשויה להיות חריפה במצבים בהם נראה היחלשות של מוסדות המדינה, כדוגמת מערכת המשפט. במקרה זה, עשויה להיות התייחסות חריפה יותר מצד גורמים זרים, כמו חברות דירוג אשראי שישפיעו על תמחור החוב של ישראל ועל רמות המחירים בבורסה.
הצפייה הרווחת בתקשורת, היא כי במקרה הטוב תורכב קואליציה שברירית, שמשמעותה המשך של חוסר היציבות הפוליטית, שעלולה לייצר קו כלכלי שברירי ולהוביל למחלוקות נוספות על תקציב המדינה. למרות שבתקופה הנוכחית שוק ההון אינו מושפע באופן ישיר מהתנודות הפוליטיות, סוכנויות הדירוג המדיני כבר רמזו בעבר על כך שסחבת פוליטית נוספת עשויה לגרור “כרטיס צהוב” מצדן.
חיסוני הקורונה –תחילתה של התאוששות כלכלית
שנה חלפה מאז ההשבתה הכפויה של המשק העולמי ומדינת ישראל ספגה פגיעה מתונה יחס למרבית המדינות המפותחות בעיקר תודות לסקטור ההיי-טק שיצא מחוזק ממשבר הקורונה. על אף זאת, משתנים רבים כמו כלכלת בחירות והיעדר אג’נדה כלכלית ברורה, עשויים לגרום להאטה בצמיחה הכלכלית העתידית ובלימת התקדמות הכלכלה הישראלית לחזרה לשגרת, טרום הקורונה.
היציאה ממשבר הקורונה אינה טריוויאלית והיא עשויה לשנות את עתידן של מדינות ולייצר הבחנה ברורה בין מדינות בהן הממשלות בוחרות בתשלומי העברה, הקונים שקט פוליטי, לבין מדינות שבוחרות להשקיע בתשתיות, שיקדמו את כושר התחרות של המדינה וישיאו תשואה. המחיר הפוליטי של הבחירות הקרבות איננו גלום בעלות למשק של יום שבתון, אלא בעלות למשק של העדר יציבות פוליטית והמחיר המצטבר של הימנעות מהשקעה בעתיד המדינה.
