השקעה בזמן אינפלציה: כך תגנו על תיק ההשקעות

המסמר האחרון ננעץ. האינפלציה בארה"ב המשיכה לדהור גם בחודש ינואר עם זינוק חד מהצפוי לרמה של 7.5% במונחים שנתיים – הגבוהה ביותר ב-40 השנים האחרונות – והובילה להפנמה בשוק כי העלאת ריבית היא צעד בלתי נמנע. למעשה, אחרי שהתנהל ויכוח ער בין הכלכלנים במשך תקופה ארוכה בשאלה האם האינפלציה היא תופעה שולית וקצרת טווח או שמא מדובר בהתהפכות מגמה, עכשיו כבר ברור לכולם: האינפלציה התעוררה מתרדמת ארוכה ומאיימת על יציבות השווקים בעולם.

בחודשים האחרונים שיעורי האינפלציה מסביב לעולם נוסקים לרמות שלא נראו כבר שנים ארוכות. האצת קצב עליית המחירים, שהגיעה כאמור בארה"ב לשיא של ארבעה עשורים, נובעת בעיקר משילוב צריכה פרטית חזקה, לצד עומס ושיבושים בשרשראות האספקה. המצב הכלכלי החדש מאלץ את הבנקים המרכזיים להתחיל במסע של שינוי כלפי מעלה ברמת הריבית, ככלי אפקטיבי לדיכוי האינפלציה הגואה. אלא שזה רק צד אחד של המטבע.

עלייה בריבית עשויה לגרור לתמחור מחדש של נכסים כלכליים ולייצר טלטלה בשווקים הפיננסיים, הרגישים במידה רבה לכל סממן של שינוי בסביבת הריבית. בשנים האחרונות רמת השפל בריבית הייתה פקטור מרכזי בסנטימנט החיובי שאפיין את השווקים ובראלי שרשמו המניות בדרך לשבירת שיאים חדשים. כעת, התנעה של מחזור העלאות ריבית בכלכלות העולם עשויה לבלום, לפחות באופן זמני, את המומנטום בשוק ולהכביד על החברות להציג רווחיות דומה לזו שהורגלו אליה בשנים האחרונות.

אינפלציה מתפרצת הייתה מאז ומתמיד סיכון ליציבות השווקים, והכלכלה בכלל. בשני העשורים האחרונים האינפלציה נותרה זניחה יחסית, כלומר במסגרת גבולות היעד שקבעו הבנקים המרכזיים בעולם, ובהתאם לא היוותה איום ממשי על יציבות השווקים. בצד זאת, במהלך השנתיים האחרונות, מאז פרוץ תחלואת הקורונה, נקטו הממשלות והבנקים בשורת צעדי סיוע חסרי תקדים, שהיו אלו שבנו בהדרגה את לחצי האינפלציה וגל ההתייקרויות שאנו חווים היום.

זה החל בעיצומה של מגפת הקורונה המשתוללת והקריסה בבורסות. בניסיון להרגיע את הפאניקה ולמזער את המהלומה הכלכלית, בנקים מרכזיים, בהובלת הפד', הורידו את הריבית לרמות שפל ובמקביל החלו להדפיס כסף בצורה מאסיבית לטובת הזרקת נזילות לשווקים. שרשרת הצעדים הזו הייתה הגורם להתנעת ההתאוששות הזריזה בשווקים ממהלומות המשבר, ולניפוץ רמות השיא זמן קצר לאחר מכן. אלה גם הובילו לכך שאזרחי ארה"ב מצאו את עצמם עם עודף של טריליוני דולרים שלא היו להם טרם נסיקת הבורסות והזינוק במחירי הנדל"ן.

בחזית נוספת, ממשלות חילקו לאזרחים מענקי סיוע כלכליים, אלא שרצף סגרים והגבלות תנועה גרמו לרבים ממשקי הבית לצמצם הוצאות ולצבור חסכונות עודפים. עם דעיכת המגפה והסרת המגבלות, ביקושים כבושים התפרצו בבת אחת, והובילו בתורם ליצירת צווארי בקבוק בנתיבי האספקה וההפצה. מכאן הדרך לעליית מחירים (אינפלציה) הייתה קצרה.

הסימנים האינפלציוניים הראשוניים התקבלו בפד' בגישה עיקשת כי מדובר באינפלציה טרנזיטורית (זמנית) ומלאכותית, כתוצאה משלבי היציאה מהמשבר. אלא שמתיחת החבל הזו הייתה ארוכה מדי ורק לאחרונה, עם פרסום נתוני האינפלציה שאותתו על חציית שיאים זה עשרות שנים, נרשמה נקודת מפנה ביחס לגלי האינפלציה ששוטפים את העולם. בהתאם, החלו להישלף רמזים עבים להפעלת כלים לריסון האינפלציה – בראשם העלאת ריבית – המאיימת כעת להכתיב טון חדש בשווקים.

רוצים להכיר את פתרונות ההשקעה האלטרנטיביים ב-IBI? לחצו כאן

ברקע ההתפתחויות והחשש מעליית ריבית אגרסיבית, שעלולה להעמיק את התנודתיות בשווקים, הזרקור מופנה לנכסים אלטרנטיביים, המאופיינים לרוב במתאם נמוך לתנודות השוק הסחיר וידעו להניב תזרים גם מול אתגרי התקופה. את התחום האלטרנטיבי בשוק המקומי מוביל בית ההשקעות IBI, מהראשונים לזהות את מנוע הצמיחה של עולם ההשקעות המודרני ולהציע סט פתרונות השקעה בלתי-סחירים, הנחוצים בימי שגרה ובייחוד בעתות של רגישות גוברת בבורסות.

אחת מהאופציות היא באמצעות השקעה בקרן IBI CCF, הפעילה מאז 2014 בסקטור האשראי הצרכני בארה"ב, שהתבסס כאחת מזירות ההשקעה הצומחות של השנים האחרונות. הקרן מעניקה הלוואות לצרכנים פרטיים במודל "עמית לעמית" (P2P), תוך פיזור רחב ושימוש בטכנולוגיה ייחודית שפותחה ב-IBI, המעשירה את הליך החיתום ומאפשרת מיקוד בלווים איכותיים בעלי דירוג אשראי גבוה (Credit Score).

בנקודה זו ראוי לציין כי שוק העבודה האמריקאי, על אף האינפלציה הגבוהה, מפגין עוצמה בתקופה האחרונה. דוח התעסוקה לחודש ינואר בארה"ב הצביע על זינוק במשרות שהתווספו לכלכלה במדינה, לצד שמירה על שיעור אבטלה נמוך יחסית של 4%. כמו-כן, השכר השעתי בארה"ב ממשיך לטפס בקצב גבוה, כך שהשילוב בין נתוני התעסוקה החזקים מאותת כי שוק האשראי הצרכני בארה"ב יציב ובהתאם משקף פרופיל סיכון נמוך יחסית בהשקעה.

כך, בין היתר, קרן comRIT, המתמקדת בהשקעה בנכסי נדל"ן מניב בארה"ב בפיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי רחב בין Asset Class שונים. השקעה בקרן מתאימה למשקיעים המבקשים להשביח את התיק עם רכיב המסוגל לייצר תזרים שוטף, ולתפקד כמנגנון הגנה מול עתות של התערערות כלכלית. מרבית חוזי הנדל״ן מוצמדים למדד, על כן עליית האינפלציה אינה משפיעה על הכנסות השכירות של בעלי הנכסים. באשר לעליית הריבית – מחקרים רבים מראים כי כשישנו צפי לעליות ריבית הדבר ״מתדלק״ את מחירי הנדל״ן. זאת לאור הרצון של הרוכשים לקנות בסביבת ריבית יותר נמוכה נתון אשר כמובן משרת את בעלי הנכסים אשר יכולים לאור הצפי בעליות מחירי הנדל״ן למכור לפי שווי גבוה יותר, או למנף את השקעתם לפי השווי הגבוה.

אלטרנטיבה אחרת, עדיין בסקטור הנדל"ן בארה"ב, היא קרן SBL IBI הפעילה בתחום הלוואות גישור עבור יזמים המבקשים צינור מימון לשיפוץ נכס נדל"ן לטובת מכירתו ברווח (Fix and Flip) או השכרתו (Fix and Rent). ההלוואות ניתנות לאחר הליך בחינה מקיף של פרופיל העסקה, ולרוב בריבית המתומחרת באופן גבוה יחסית, המתגלגלת לתזרים פוטנציאלי למשקיעים, כאשר נכס הנדל"ן משמש כבטוחה מלאה כנגד ההלוואה.

בשורה התחתונה, הכלכלה הגלובלית אמנם מתאוששת מהשלכות משבר הקורונה אך מוצאת עצמה ניצבת בפני אתגרים חדשים, כאלו שעשויים לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בשווקים. זו מחייבת ביצוע אלוקציה נבונה בתיק הנכסים, בראשה שילוב רכיבים אלטרנטיביים, המסוגלים לייצר רשת ביטחון מול סביבה אינפלציונית ולהניב תשואה פוטנציאלית גם מול אתגרי התקופה.

מתלבטים באיזו קרן להשקיע? לפרטים נוספים, לחצו כאן